שלמה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - פסקדין

פסק דין

הדיון בתיק זה קבוע להיום – 2.1.11, להוכחות.

המבקש לא התייצב לדיון היום.

גם בדיון הקודם שהיה קבוע להוכחות אף הוא, ביום 19.10.10, לא התייצב המבקש.

ב"כ המבקש דאז, עו"ד זיסר, הודיע יום לפני הדיון הקודם על התפטרותו מהתיק, אולם חויב להופיע לדיון. במועד הדיון התקבלה גם בקשה ששלח המבקש מחו"ל לדחות את הדיון, כשהוא מנמק את בקשתו במצבו הרפואי והכלכלי שבו הוא נמצא, ללא ביטוח בריאות וללא קורת גג, וכאשר ישנו נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ ונושיו יעשו הכל על מנת לעכב אותו בארץ כבן ערובה וחזרתו היא "פשוט גזר דין מוות" עבורו.

כבר בדיון הקודם מיום 19.10.10 נאמר שבמקרה רגיל היה צריך להינתן פסק דין הדוחה את התובענה בשל היעדרות המבקש לדיון שנקבע להוכחות.

לפנים משורת הדין בלבד, ניתנה החלטה שאם המבקש יודיע שהוא מסכים לכך שבמידה ויידחה הדיון והוא לא יגיע גם לדיון הנדחה במועד שייקבע יינתן פסק דין נגדו על אתר וללא כל דיון נוסף.

החלטה זו ניתנה על פי הצעתו של עו"ד זיסר שביקש מבית המשפט לפנים משורת הדין להענות לבקשת הדחייה ולדחות את הדיון בתקופה מסוימת שאם לא יבוא גם אז תדחה התביעה ללא דיון נוסף.

יצוין כי כבר אז התנגד לכך ב"כ הבנק המשיב.

למרות התנגדות ב"כ הבנק ניתנה החלטה שדחתה את הדיון להיום – 2.1.11, בכפוף להתחייבות המבקש כאמור.

בתאריך 20.10.10 שלח המבקש הודעה בכתב לבית המשפט שבה כתב כדלקמן : "הנני מאשר שקיבלתי היום את העתק ההחלטה שניתנה היום ללא נוכחותי, ולאחר שקראתי אותה אני נותן את הסכמתי לדחייה על מנת שאופיע לדיונים ביום 2.1.11 וכמו כן את הסכמתי שאם לא אבוא לדיונים, במועד שנקבע, יינתן פסק דין כנגדי ללא כל דיון נוסף".

והנה הגענו לתאריך ישיבת ההוכחות הנדחית, והמבקש לא התייצב לדיון. תחת זאת שלח המבקש תצהיר שנעשה בבוקרשט בתאריך 23.12.10 לפני נציג דיפלומטי בשגרירות שם.

בתצהירו זה כותב המבקש שהוא מבקש לקבל את תצהירו גם ללא נוכחותו בדיון ועל אף שהוזהר בענין זה. המבקש חוזר ומפרט את מצבו הבריאותי. המבקש חוזר על כך שנושיו "רק מחכים להוציא צווי עיכוב כנגדי", חוזר על כך שאין גם תושבות ישראלית ואין לו ביטוח בריאות וגם לא מגורים, ושוב כותב שחזרתו לישראל היא גזר דין מוות עבורו.

המבקש חוזר למעשה על כל מה שביקש בבקשתו הקודמת לדחיית מועד הדיון הקודם. לא השתנה דבר בטיעוניו. ההבדל היחיד הוא שבין הדיון הקודם לדיון הנוכחי שלח המבקש את התחייבותו להופיע לדיון היום, אף שידע את כל מצבו כמתואר לעיל, ועל אף שהסכים שיינתן פסק דין נגדו אם לא יתייצב לדיון.

בנסיבות האמורות, שבהן המבקש לא התייצב לדיון היום - דיון הוכחות, לא ניתן כמובן לקבל את תצהירו בהעדרו, ובהעדר אפשרות לחקור אותו חקירה נגדית, וגם התחייבותו והסכמתו למתן פסק דין נגדו אם לא יתייצב לדיון, ללא כל דיון נוסף, לאור כל אלה, יש לדחות את התובענה.

למעלה מן הצורך אומר, באמרת אגב בלבד, כי גם לגופם של הדברים לא נראה שיש למבקש עילה בתובענתו. מדובר במשכנתא שהמשיב מבקש לממש. המבקש עצמו אינו חולק על כך שקיבל את המשכנתא והלוואה מהבנק. למבקש יש טענות לכך שהחוב צמח במשך השנים, ואולם המבקש לא הגיש כל חוות דעת חשבונאית לגבי הריביות וההצמדה שחייב המשיב. כל טענותיו של המבקש נגד המשיב לענין חוסר תום לב וחובת נאמנות מטעם הבנק, אין בהן ממש בנסיבות הענין. גם טענת התיישנות שהעלה המבקש בתצהירו אינה יכולה להיטען על ידו, שכן זוהי טענת הגנה ולא טענה של תובע. כמו כן המבקש לא העלה טענה זו בהזדמנות הראשונה, דהיינו בעת שביקש את צו המניעה הזמני וגם לא בבקשתו העיקרית בהמרצת הפתיחה.

יצוין כי בדיון הקודם הוער גם על ידי בית המשפט שנראה שהיה צורך להגיש את התובענה בצרופו של כונס הנכסים שמונה על הנכס, דבר שלא נעשה.

לאור כל האמור, אני דוחה את התובענה.

המבקש ישלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד (כולל), לרבות בגין הדיון בצו המניעה הזמני, בסכום של 15,000 ₪. לסכום זה יצטרפו ריבית והפרשי הצמדה למדד, מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"א, 02/01/2011 במעמד ב"כ הצדדים.